פר"ק 7091/10

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעת חוב נגד איגוד חדל פירעון. התובע, שביקש לקבל בחזרה למעלה מ-1.2 מיליון שקל, ערער על החלטת המפרק לדחות את תביעתו. בית המשפט משרטט את תפקידו של הממונה הבוחן תביעות חוב כנגד גופים חדלי פירעון, הפועל כמעין דמות שיפוטית המאזנת בין זכויות החייבים לנושים. יש להם סמכות "להציץ מאחורי פסק הדין" ולהעריך את תקפותן של תביעות חוב, במיוחד במקרים של קנוניה פוטנציאלית. בדרך כלל, נטל ההוכחה מוטל על הנושה, אשר חייב לתמוך את טענתו בראיות. במקרה זה, התובע לא הביא כל ראיה מעבר לתצהירו שלו, שלא היה בה די כדי להוכיח את טענתו. בית המשפט מסכים עם החלטת המפרק, וקובע כי הסברו של התובע לאי הגשת מסמכים תומכים כלשהם היה בלתי סביר. היעדר ראיות, לרבות חשבוניות או עדויות עדים, מעלה ספק לגבי תקפות הטענה. זאת ועוד, נסיבות התביעה, לרבות חדלות הפירעון של העמותה ואיחור בהגשת התביעה, תורמות לחוסר אמון בלגיטימיות שלה. בית המשפט דוחה את הערעור ומורה לתובע לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המפרק, ובכך מחזק את התפיסה כי מופעלת ביקורת רבה יותר על תביעות חוב נגד גופים חדלי פירעון כדי להגן על האינטרסים של כלל הנושים.