ת"א 52660-06-16

תקציר

ענייננו בסכסוך מורכב בין התובע, מר אלי לביא, לבין שותפיו העסקיים לשעבר, הנתבעים מר אדם שיינר ורעייתו גב' יונה שיינר. הסכסוך נבע מקשרים עסקיים והסלים למפגשים אישיים, שהובילו לתביעות רבות. מר לביא סירב להעביר את כספי החברה להחלפת הרכב של מר שיינר, מה שעורר מתיחות ובסופו של דבר הביא להדחתו של מר לביא מתפקידו כמנכ"ל. הצדדים גם חיו קרוב זה לזה, מה שהעצים את הסכסוך והוביל לסכסוכי שכנים. לביא טען כי בני הזוג שיינר פגעו בו, הגישו תלונות שווא במשטרה והשמיצו את שמו. הוא תבע פיצוי בסך 100 אלף שקל ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע. עם זאת, הנתבעים טענו כי מר לביא פוטר מהחברה בשל מעילה וכי יזם מעשי אלימות. הם הצדיקו את מעשיהם כהגנה עצמית וטענו כי תלונותיהם למשטרה היו בתום לב. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי גרסאות הנאשמים לאירועים היו סבירות וכי הם פעלו באופן סביר בנסיבות העניין. כמו כן, קבע בית המשפט כי הנתבעים עמדו בדרישות הגנת תום הלב לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע בנוגע לתלונותיהם במשטרה. משכך, דחתה השופטת את תביעתו של מר לביא והורתה לו לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.