ת"צ 35779-05-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לפסק דין חלקי בתביעה ייצוגית נגד רשות המסים, שהביא לשינוי בהתנהלות הרשות בשני נושאים מרכזיים. ראשית, הרשות נמנעה מלשלוח הודעות ואזהרות לנישומים בכתובתם הנוכחית, כנדרש בחוק, וכתוצאה מכך בוצעו גבייה שלא כדין בהיקף של כ-11.2 מיליון שקל. שנית, הרשות הטילה עיצומים כספיים בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הקובעות כי לא ניתן להטיל עיצומים מעבר ל-18 חודשים מיום גילוי ההפרה – וכתוצאה מכך הוטלו או נגבו עיצומים בסך של כ-23.6 מיליון שקל שלא כדין. בית המשפט פסק לטובת התובעת, ואישר התנהלות בלתי תקינה של הרשות בשני הסעיפים. פסק הדין חייב את הרשות לספק נתונים על היקף הסוגיות הללו, וכך עשתה. לאחר מכן היה על בית המשפט לקבוע את שכר הטרחה לתובע ואת שכר טרחת בא כוחו, תוך התחשבות בהטבות שנצברו לציבור כתוצאה מהתביעה, חשיבותו הציבורית של התיק, מורכבות ההליך והטרחה והסיכון שנטלו על עצמם התובע ובאי כוחו. התובע ביקש מבית המשפט להחיל את שיטת האחוזים, אך בית המשפט סירב, ובחר במקום זאת לפסוק לתובע 25,000 ₪ שכר טרחה ו-550,000 ₪ (בתוספת מע"מ) שכר טרחת עורך דין, תוך איזון בין שיקולים שונים בקבלת החלטה זו. שיקולים אלה כללו את היעדר הכשרון והמעמד האישי החלקי בבקשת התובע, שיקולי ההכוונה הציבורית וההשלכות הכספיות על הקופה הציבורית. הסכומים היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. משכך, התביעה והבקשה לאישור כייצוגית נדחו עקב הפסקת ההתנהלות הבעייתית על ידי הרשות.