רע"פ 351/05

תקציר

בעניינה של אמירה איוב נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, ביקשה המבקשת לבטל החלטה של בית המשפט המחוזי בחיפה שהיטיבה עם המשיב. בתחילה הוצא צו הריסה מנהלי בשנת 1997 בשל בנייה בלתי מורשית בדירתו של המבקש בחיפה. הצו עוכב שוב ושוב על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה כדי לאפשר לאיוב לקבל היתר בנייה, שבסופו של דבר הגישה בקשה בשנת 2001 אך נדחתה בשנת 2002. למרות מאמצי הוועדה המקומית לאכוף את ההריסה, אי-היענות המשטרה הפכה את הביצוע לבלתי אפשרי בתוך 30 הימים הקבועים בחוק, מה שגרם לוועדה לבקש מבית המשפט ארך. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את ההארכה, בנימוק של מחדלי נציגיו של איוב ולא של גורמים חיצוניים. בערעור שקל בית המשפט המחוזי את התנהלות הנאשם והכיר בערעורים מנהליים פנימיים, תוך שהוא הופך את ההחלטה הקודמת ומאריך את צו ההריסה. בערעור נוסף שהגיש איוב לבית המשפט העליון נטען לכשלים פרוצדורליים של הוועדה המקומית, אך בית המשפט לא מצא שאלה משפטית מהותית המצדיקה ערעור נוסף. בית המשפט ציין כי בית המשפט המחוזי איזן כראוי בין העיכובים של איוב לבין הסוגיות הפנימיות של הוועדה, תוך שהוא דבק בתקדימים שנקבעו במקרים דומים. בהיעדר השלכות משפטיות רחבות יותר מעבר למחלוקת המיידית, נדחתה בקשת רשות הערעור.