ע"א 1756/11
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה הנדון, חייב ששיעבד נכס להבטחת הלוואה בנקאית, יחד עם קרוביו הערבים, לא עמדו בתנאי התשלום על פי הסכם פדיון מאוחר יותר עם הבנק. הסכם זה איפשר תשלום של סכום מופחת תוך התניה כי אי עמידה תהפוך את מלוא החוב לפירעון מיידי. החייב טען כי הבנק סיכל את מאמצי הפירעון שלו בכך שלא איפשר את מכירת הנכסים הדרושים לקיום ההסכם, ואילו הערבים טענו כי היה צריך לאפשר להם להתערב ולהשלים תשלומים כדי למנוע את פירעון החוב כולו. אולם בית המשפט דחה טענות אלה וצידד בבנק. היא הדגישה את חוסר יכולתו המתמשך של החייב לעמוד בהתחייבויות למרות הארכות ולא מצאה התנהלות פסולה של הבנק בשיבוש מכירות פוטנציאליות של נכסים, וגם לא מצאה את סעיף הפדיון כעונש בלתי הוגן. באשר לערבים, בית המשפט הגיע למסקנה כי גם אם הבנק לא הודיע להם על פירעון החוב, לא נגרם להם נזק בר תביעה משום שלא הוכיחו יכולת לכסות את החוב בעצמם, ובסופו של דבר הם שוחררו מערבויותיהם ללא כל התחייבות לשלם את מלוא החוב. לפיכך נדחו הערעורים, ושני הצדדים חויבו בהוצאות משפט.
ע"א 1756/11 עו"ד קרול חבה נ' בנק הפועלים בע"מ, עליון (8.4.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.