ע"א 39636-10-10

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לתגמולי ביטוח בעקבות שריפה שפרצה בעסק של המערערת. בית משפט קמא קיבל את טענת חברת הביטוח המשיבה כי המערער היה שותף להצתת העסק. בערעור נטען כי הכרעת הדין אינה מבוססת על עובדות אלא על הנחות שאינן עולות בקנה אחד עם חומר הראיות ואף סותרות אותו. לטענתה, אופן ההצתה אינו ידוע והמשיב לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת מעורבותו של המערער. בערעור מודגש כי ממצאי בית המשפט מבוססים על השערות סותרות, שאין בהן די כדי לבסס את אשמתו של המערער מעבר לספק סביר. יתר על כן, היא מדגישה כי השערותיו של המשיב אינן סבירות וסותרות את חומר הראיות. כך למשל, הרעיון שהמערער הצית את האש באמצעות נר או גפרור שבערו במשך שעות מבלי להפעיל את גלאי העשן, וללא עקבות פיזיים, אינו סביר ביותר. בנוסף, השערת בית המשפט בדבר שותף אפשרי אינה נתמכת וסותרת את עדות המומחה. הערעור גם מפריך את הנחת בית המשפט כי המערער הזיז את הספה, מוקד השריפה, ומציין כי טענה זו מעולם לא הועלתה במהלך המשפט. היא מדגישה, כי יש להעמיד לנגד עיניהם את הימנעותו של המשיב מבדיקת המערער או מיופה כוחו בעניין זה. בערר מודגש כי חקירת המשטרה בעניין השריפה נסגרה מחוסר ראיות, דבר שיש לו משקל משמעותי. מסקנתה היא כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות לאשמתו של המערער ועל כן הערעור מתקבל. התיק מועבר לבית משפט קמא על מנת שיקבע את גובה תגמולי הביטוח המגיעים למערערת, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.