פש"ר 97/04

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב לפשיטת רגל, בעיקר משום ששוכנע כי חובותיו של החייב לא נוצרו בתום לב. החייב היה בעל חברת עמילות מכס שנקלעה לחובות עקב ערבויותיו והשקעותיו האישיות. המצוקה הפיננסית של החברה יוחסה גם למיתון כלכלי בשנים 2001-2003. עם זאת, הסיבה המרכזית לדחיית פשיטת הרגל הייתה הרשעתו של החייב בשנת 2003 בעבירות פליליות חמורות, לרבות העלמת מס ומרמה. בתי המשפט קבעו כי מעשיו הבלתי חוקיים של החייב היו מנוגדים באופן מהותי לתקנת הציבור וכי ההליך הפלילי הוביל לקריסה כלכלית של עסקיו. ערעורו של החייב על ההרשעה נדחה בשנת 2007. בית המשפט התחשב גם בחוסר תום הלב של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל. הוא לא שילם את מלוא התשלומים החודשיים בגין הפיגור שלו, והפגין זלזול בהחלטות בית המשפט. גילו המתקדם של החייב ומצבו הבריאותי הוכרו אך לא נחשבו עילה מספקת לקבלה, במיוחד נוכח חומרת עבירותיו. התנגדות הכונס הרשמי לבקשה, שהתבססה על חוסר תום לב של החייב, התקבלה. כתוצאה מכך, יבוטל צו כינוס הנכסים של החייב, שיאפשר לנושים לפתוח נגדו בהליכי הוצאה לפועל. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, ומאזן בין הנימוקים בעד ונגד בקשת החייב לפשיטת רגל.