ת"א 22445-08-13

תקציר

השופט ארנון דראל החליט כי התובעת, חברה המתמחה בעבודות גמר, תידרש להפקיד ערבות להוצאות הנתבעת אם התביעה תידחה. החלטה זו מתבססת על חוק החברות ותקנות סדר הדין האזרחי. התובעת נשכרה על ידי הנתבעת לביצוע עבודות גמר בפרויקט יוקרתי בירושלים, אך בין הצדדים התגלע סכסוך שהוביל לתביעה מצד התובעת בדרישה לשכר טרחה ופיצויים בסך 5 מיליון ש"ח. במקביל הגיש הנתבע בקשה להפקיד ערבות להוצאותיו, בטענה לחדלות פירעון של התובע ולסיכויי ההצלחה הנמוכים של התביעה. פסק דינו של השופט מתבסס על ההבנה כי יש לחייב חברה בע"מ להפקיד ערבות להוצאות הנתבעת, מה גם שהתחייבויותיה השוטפות של התובעת חורגות מנכסיה השוטפים, והרווחים מועברים לבעלי המניות. בנוסף, השופטת מציינת כי נראה כי אין בטענת התובע ראיות ונתונים רבים לביסוס הטענה, וההסכם בין הצדדים היה בעיקרו בעל פה, ואיפשר פרשנות על פי ציפיות סבירות. הנסיבות אינן מצדיקות לפטור את התובע מהפקדת הערבות, מה גם שזו הנורמה בחברות והחריג כאשר הן אינן נדרשות לעשות כן. הסכום הכולל שקבע השופט בגין הערבות הוא 250,000 ₪, מתוכם 100,000 ₪ יופקדו במזומן או באמצעות ערבות בנקאית אוטונומית, ואילו את 150,000 השק"ח הנותרים ניתן לכסות בערבות אישית מבעלי המניות של התובעת. לתובע יש 30 יום לקיים את פסק הדין, ואם לא יעשה כן, יש לכסות את הסכום בערבות בנקאית. התובע יישא גם בהוצאות הנתבע בגין הליך זה, בסך 3,000 ₪.