דב"ע מח/40 - 3

תקציר

פסק הדין דחה ערעור על תביעת אפליה בעבודה. המשיבה, חברה שהוקמה על ידי עיריית תל אביב, פרשה לגמלאות של עובדת המערערת בגיל 60, ואילו עובדים גברים פרשו לגמלאות בגיל 65. המערערת ביקשה לחזור לעבודה, בטענה כי גיל הפרישה השונה אינו מוצדק ומפר את חוזה העסקתה. עם זאת, בית המשפט קבע כי המשיבה לא סיפקה הוכחה מספקת לחברה או לנוהג ענפי המצדיק גיל פרישה שונה לגברים ולנשים. ללא נוהג כזה, התייחסו לסיום העסקתה של המערערת כאל פיטורים, ומאחר שלמשיבה הייתה אישיות משפטית נפרדת מהעירייה, לא יכול היה בית הדין לאכוף את חוזה העבודה. יתר על כן, מפסק הדין בתיק הקודם של נבו ואח' נ' הסוכנות היהודית ואח' עולה כי גם אם הייתה הפרה של חוזה העבודה, ידיו של בית הדין כבולות בשל מעמדה המשפטי של המשיבה והיעדר חקיקה מאפשרת. הערעור נדחה, ופסק הדין הדגיש את הצורך בוודאות וחד-משמעיות בהוכחת קיומו של מנהג או מנהג, שהיה חסר במקרה זה.