בג"צ 3985/22

תקציר

בית המשפט דחה את עתירתה של עומר הן על הסף והן לגופה, בנימוקים שונים. בתחילה נמתחה ביקורת על עומר על כך שבנה מבנה בתוך שטח אש 917 ללא היתר וניסה לבקש סעד משפטי רק לאחר שכלתו חלתה. התנהלות זו הובילה לפיטורים על בסיס פסול פרוצדורלי, שכן עומר פעל בחופזה ומבלי לבקש את האישורים הדרושים, כפי שתואר במקרים קודמים כמו זייתון ואל-חוואג'א. בנוסף, טענותיו של עומר נעדרו תימוכין עובדתיים, ובפרט טענתו כי הבניין הושלם ונמצא מחוץ לשטח האש, דבר שהמשיב סיפק בתמונות ובראיות שסתרו. הבניין תועד כלא שלם, ללא גג וחלונות במהלך ביקורות בחודשים מרץ ומאי 2022. בית המשפט לא מצא עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתם של המשיבים להוציא צו הרחקה, שכן האכיפה נראתה במועד, תוך חודשיים מיום גילויה. יתר על כן, טענותיו של עומר בדבר שיהוי והיעדר הסבר ראוי נמצאו בלתי מבוססות. גם טענותיו הרחבות יותר בדבר היעדר זכויות שימוע וסתירות עם המשפט הבינלאומי נדחו על סמך פסיקות קודמות, כגון סנט איב וסלאח, שדחו בעקביות טענות דומות. משכך, נדחו העתירה ובקשת צו הביניים של עומר מכל וכל, והוטל על עומר לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים בסך 3,000 ₪.