פש"ר 400/08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב לפשיטת רגל. החייב לא הביא ראיות מספיקות המוכיחות את גרסתו לאירועים שהובילו לחובו, וגרסתו אינה עולה בקנה אחד עם רשימת החובות הקיימים. החובות, על פי רשימת החייב, נוצרו ברובם בשנות ה-90, בניגוד לטענתו כי קשייו הכלכליים נבעו מכשל עסקי בשנות ה-80. יתר על כן, נראה כי מרבית הנושים היו שותפים עסקיים, ולא נושים "פרטיים", כפי שטען החייב. בית המשפט מצא את התנהגותו של החייב מתחמקת והגיע למסקנה כי הוא לא היה גלוי לגבי הנסיבות שהובילו לחובו. החייב גם לא המציא מסמכים רפואיים התומכים בטענותיו לבריאותו הלקויה, דבר המעיד על חוסר מאמץ למצות את כושר השתכרותו. ככלל, בית המשפט קבע כי החייב נעדר מוטיבציה להשתמש בהליך פשיטת הרגל כדי לפתוח דף חדש, אלא נראה כי הוא מעוניין ליהנות מההגנה שהוא מאפשר. הגנה זו, קבע בית המשפט, אינה מוצדקת במקרה זה. פסק הדין ניתן מבלי להתחשב בהתנהלות החייב לאחר מתן צו הכינוס, אך גם אם הייתה נשקלת התנהלות זו, התוצאה הייתה נותרת ללא שינוי.