עת"מ 50503-10-12

תקציר

העותרת ערערה על תוצאות מכרז שערך המשרד להגנת הסביבה (המשיב) לשירותי ייעוץ לטיפול בפסולת מסוכנת. העותרת טענה כי המכרז נערך שלא כדין בשל ניגוד עניינים מצד יו"ר ועדת המשנה לבחינת המכרזים, וביקשה להיות מוכרזת כזוכה או שהמכרז יתקיים מחדש. בית המשפט לא מצא טעם בטענה לניגוד עניינים מצד היו"ר, שכן ההיכרות המקצועית בינה לבין הזוכה הסופי במכרז לא הייתה אינטנסיבית יותר מיחסיה עם העותר, והיו"ר לא היה מוטה יתר על המידה כלפי הזוכה. בית המשפט דחה גם את טענת העותרת כי נפלו טעויות גסות בהערכת הצעתה של הזוכה, וקבע כי הטעויות שזוהו תוקנו ולא השפיעו באופן מהותי על הליך המכרז. עוד קבע בית המשפט כי הערכות ההצעות היו סבירות והתבססו על שיקולים ענייניים, וכי העותרת פשוט עלתה על ביצועיה של ההצעה הזוכה. גם טענותיה של העותרת בדבר ניקוד הצעתה שלה נדחו, שכן בית המשפט מצא כי הן מבוססות על קריאה שגויה של תנאי המכרז וועדות ההערכה פעלו בסבירות ובמסגרת שיקול דעתן. לבסוף, דחה בית המשפט את טענותיה הנוספות של העותרת בנוגע להליך המכרזי, וקבע כי ועדת המכרזים שקלה כראוי את ההצעה הזוכה בהיותה המועמדת הסופית היחידה, וכי לא הייתה עילה להתערב בהחלטת הוועדה לאמץ את הערכת ועדת המשנה על פני זו של יועץ חיצוני. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.