בג"צ 10182/03

תקציר

העתירה שהגישה חברה פרטית ביקשה לערער על החלטת המשיבה השנייה לאסור שידור פרסומת בדבר הסכם ז'נבה שמטרתה לחשוף את הציבור הישראלי לתכניה. הפרסומת נחשבה שנויה במחלוקת ונפסלה לפי סעיפים 7 ו-46 לחוק רשות השידור וחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בהתאמה, האוסרים על שידור פרסומות המכילות תעמולה מפלגתית או מסרים בנושאים השנויים במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית. העותרים טענו כי הפרסומת הכילה תוכן אינפורמטיבי בלבד ולא עוררה מחלוקת כלשהי, וכי פסילתה פגעה באופן בלתי מידתי בחופש הביטוי שלהם. עוד נטען כי ההחלטה מהווה אפליה פסולה, בהתייחסם לשידור מאושר אחר המעודד ביקורים באזורים שנויים במחלוקת. בית המשפט, לאחר שתיקן את נוסח המודעה, פסק לטובת העותרים. בית המשפט קבע כי המודעה המתוקנת, שהודיעה לציבור על הפצת הסכם ז'נבה מבלי לעודד עמדה מיוחדת, חורגת מתחום הוראות האיסור. מבחן הרכיב הדומיננטי הוחל כדי לסווג את השידור כאינפורמטיבי בלבד, ובכך לאפשר את שידורו. בית המשפט הדגיש את חשיבותו של חופש הביטוי בחברה דמוקרטית ופירש את החוקים הרלוונטיים באופן צר כדי למזער כל פגיעה בחופש זה. לדברי בית המשפט, הפרסומת המתוקנת נעדרה מרכיב דומיננטי של שכנוע ואין להטיל עליה מגבלות על תכנים שנויים במחלוקת.