ע"מ 121/07

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך בין בני זוג גרושים, אחד ישראלי ואחד בלגי, על המשמורת על בנם. בני הזוג התגרשו ובעקבות פסיקת בית המשפט הבלגי, האם קיבלה משמורת פיזית על הילד ועברה איתו לצרפת. לאחר מכן עברה האם עם הילד לישראל ללא הסכמת האב. האב ביקש את החזרת הילד לבלגיה בהתאם לאמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פסק לטובת האב, והאם ערערה. הערעור נדחה. בית המשפט קבע כי מקום מגוריו הרגיל של הילד, כהגדרתו באמנה, היה בבלגיה, ולכן הרחקתו לישראל ללא הסכמת האב אינה חוקית. כמו כן, בית המשפט קבע כי האב לא הסכים ולא השלים עם המהלך, וכי הילד לא השתלב בסביבתו החדשה בישראל – גורמים שהיו מונעים את חזרתו של הילד לבלגיה על פי האמנה. בית המשפט הדגיש את ההקשר הצר של ההגנות שמציעה האמנה ונתן משקל רב לטובת הילד, בקובעו כי הן משרתות בצורה הטובה ביותר על ידי חזרה מיידית למקום מגוריו הרגיל. בית המשפט ציין גם את חוסר תום הלב של האם בהסתרת מקום הימצאו של הילד. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות האם בדבר ניתוקו של הילד מלאוצתו ודתו, בקובעו כי הן אינן רלוונטיות להליך הנוכחי ויש לדון בהן במסגרת דיון משמורת. לפיכך נצטווה להחזיר את הילד לבלגיה.