עמ"ש 42078-02-19

תקציר

פסק הדין המדובר עניינו בדחיית ערעור על סכסוך רכושי בין בני זוג גרושים בישראל. המערערת טענה לחלוקה לא שוויונית של הנכסים, אך השופטים לא מצאו טעם בטענה זו. בפסק הדין נקבע כי טענת החלוקה לא הוזכרה בכתב התביעה המקורי ולא הוצגו ראיות התומכות בה. המערערת אינה יכולה לקבל בעת ובעונה אחת חוות דעת אקטוארית המפרטת חלוקה שווה של הנכסים וכן לטעון לחלוקה לא שוויונית של הרכוש. השופטים הדגישו כי הכלל לאיזון משאבים הוא חלוקה שוויונית, והמערערת לא קבעה נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מכלל זה. בנוסף, בפסק הדין מוזכר כי המערערת כבר נהנתה משיעור מופחת של כתובה (מסמך דתי המפרט את חובותיו הכספיים של הבעל לאשתו) והפחתתו עוד יותר תהיה בלתי צודקת, מה גם שהגירושין נעשו ביוזמת המערערת והמשיבה הייתה זכאית לחלקה על פי הכתובה. השופטים דנו גם בפרשנותו של סעיף 17 לחוק יחסי ממון, והגיעו למסקנה כי אין משמעותו כי המשיבה תקבל הן את חלקה בנכס והן את מלוא סכום הכתובה. בהתחשב בכל אלה, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 35,000 ₪.