בש"פ 10754/08

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לאשר את מעצרו של יחיד (המערער) הממתין לסיום משפטו באשמת פלישה לבית, גניבה ושהייה בלתי חוקית בישראל. פסק דינו של בית המשפט בערכאה נמוכה יותר אישר את צו המעצר שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, תוך ציון הסכנה הפוטנציאלית לציבור והסיכון שבבריחתו של המערער מן הדין. בית המשפט המחוזי קבע כי אין די בחלופות שהוצעו למעצרו של המערער כדי לנטרל סיכונים אלה. סנגורו של המערער טען כי יש להשיב על כנו את החלטת בית משפט השלום תוך הדגשה כי החלופות המוצעות, לרבות ערבויות כספיות ומפקחים, נותנות מענה הולם לחששות של מסוכנות וסיכון בריחה. עם זאת, בית המשפט העליון, בהסכמה עם בית המשפט המחוזי, קבע כי חומרת העבירות, יחד עם שהייתו הבלתי חוקית של המערער בישראל, מהווים עילה סבירה למעצרו. בית המשפט מצא כי החלופות שהוצעו אינן מספקות פיקוח אפקטיבי ואינן שוללות את הסכנה הפוטנציאלית או את הסיכון שבבריחת המערער. ראיות טביעות אצבע הקושרות את המערער לביצוע העבירות ועוצמת התיק לכאורה תמכו אף הן בצו המעצר. משכך, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער נותר על כנו עד תום ההליכים המשפטיים.