ע"א 2474/20

תקציר

בעניינם של המערערים שערערו על סירובו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו לפסול עצמו מההליך, התמקד הערעור בתביעה שהוגשה בשנת 2015 בנוגע לתביעות ביטוח בגין נזקי פריצה לנגריה. חברת הביטוח ערערה על התביעה, בטענה כי הפריצה הייתה מבוימת, עדות לעיכובים חשודים בתפקוד מערכת האזעקה. התקיימו החלטות ודיונים שיפוטיים רבים, כאשר כל צד סיפק חוות דעת מומחה, ומומחה בלתי תלוי מונה על ידי בית המשפט להעריך את מערכת האזעקה. בקשתם המאוחרת יותר של המערערים לתקן את תביעתם ולהעלותה לבית המשפט המחוזי נדחתה, ונתפסה כניצול לרעה של ההליך השיפוטי. במהלך דיון הוכחות מכריע טענו המערערים למשוא פנים, וטענו כי בית המשפט הנחה באופן פסול את המומחה לטובת עמדת המשיב. לטענתם, גם בדיונים קודמים נשמעו דעות קדומות. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת הפסילה הזו, וקבע כי חקירתה נועדה לברר עובדות ולא להוכיח משוא פנים. בית המשפט הדגיש את הניטרליות שלו, לאחר שהשקיע משאבים רבים לתוצאה שוויונית. השלב המתקדם של ההליך ואי הגשתה במועד של טענת הפסילה הביאו את בית המשפט העליון לדחות את הערעור, תוך שהוא קובע כי מעורבותו של בית המשפט הייתה ראויה ואינה מסכנת משוא פנים שיפוטי. הערעור נדחה ביום 3.6.2020 ללא הטלת הוצאות.