ע"פ 663/81

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון עסק בהרשעתו של מערער בהחזקת סמים, והתמקד במיוחד בשאלה האם הסירוב לעבור בדיקת טבילת יד יכול לשמש כראיה נגדו. בית המשפט העליון אישר את זכותה של המשטרה לבקש בדיקות כאלה במהלך מעצר לפי פקודת סדר הדין הפלילי, וקבע כי היא נופלת בגדר חיפושים חוקיים שאינם פוגעים בזכותו של אדם מפני הפללה עצמית. בית המשפט הדגיש כי חיפושים אלה, בהיותם חיצוניים, אינם פוגעים בכבוד האישי או בשלמות הגוף. יתר על כן, סירוב להסכים לבדיקה יכול להיחשב כחיזוק לראיות מפלילות אחרות, אך אינו מעיד אוטומטית על אשמה. בית המשפט ציין כי סירוב כזה צריך להישקל לצד ראיות אחרות כדי לקבוע אשמה מעבר לספק סביר. במקרה דנן, סירובו של המערער להשתתף במבחן טבילת היד נחשב למשקל נוסף לראיות הקיימות של עדים מהימנים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הערעור, והדגיש כי פסק הדין התבסס על ראיות מוצקות, כאשר הסירוב רק חיזק את המסקנה שהסיקו הערכאות הנמוכות יותר. השופט בייסקי הסכים עם ההחלטה, אך הדגיש כי נחיצות ההסכמה למבחנים כאלה לא נדונה על ידי הערכאות הנמוכות יותר ויש לבחון אותה בתיק עתידי שיעסוק ישירות בסוגיה זו.