ע"א 11587/05

תקציר

הערעור מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את תביעת המערערים לפיצוי בגין חירשותה של המערערת מ', שנגרמה כתוצאה מתרופות רשלניות שקיבלה לאחר ניתוח. מ' נולד עם מום מולד חמור ועבר ניתוח מורכב. לאחר הניתוח טופל מ' בשילוב של אנטיביוטיקה, כולל קנמיצין - תרופה ממשפחת האמינוגליקוזידים - ותרופה משתנת, לזיקס. המערערים טענו כי החלטת הצוות הרפואי לטפל במ' בקנמיצין ולזיקס הייתה רשלנית, שכן היא גרמה לחירשותה, וכי הם לא בדקו את תגובתה של מ' לטיפול או את תפקוד הכליות שלה. בית המשפט המחוזי קבע כי כמות הנוזלים שניתנה למ' הייתה ראויה וכי לא הייתה רשלנות מצד הצוות הרפואי. בית המשפט קבע כי התנהלות הצוות עמדה בסטנדרט הסבירות, בהתבסס על הידע הרפואי שהיה קיים בעת הטיפול במ'. יתר על כן, בית המשפט ייחס משקל מועט להיעדרם של חלק מהרשומות הרפואיות ולא מצא קשר סיבתי בין חירשותה של מ' לבין התרופות שקיבלה. עוד ציין בית המשפט כי הטיפול בצוות היה הכרחי למניעת הדבקה. המערערים טענו כי נגרם להם נזק ראייתי בשל הרישומים החסרים, וכי אי קבלת הסכמת ההורים על ידי הצוות מהווה רשלנות. עם זאת, בית המשפט העליון דחה טענות אלה ואישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא מצא עילה להתערב בקביעות העובדתיות או במסקנות המשפטיות. הערעור נדחה ולא נפסקו הוצאות.