ע"ו 52542-01-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים שהובאו בו, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **עובדות המקרה:** המערער, שוטר, נפגע באפו במהלך אירוע בו נדרש לפנות אדם אלים מקופת חולים. הוא תבע הכרה בפגיעה זו, וכן בקשיי נשימה ובמחלת סוכרת, שלטענתו נגרמו עקב האירוע. המשיב (קצין התגמולים) הכיר בחבלה באף כחבלת שירות. בנוגע למחלת הסוכרת, דחתה ועדת הערעורים את תביעתו על הסף, זאת מכוח תיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), הקובע כי החוק אינו חל על מחלה או החמרת מחלה של משרת קבע, למעט "מחלת שירות" כהגדרתה בחוק, כאשר סוכרת אינה נכללת בהגדרה זו. **העקרונות המשפטיים והחידושים בפסק הדין:** 1. **פרשנות תיקון 29 לחוק הנכים והגדרות "חבלה" ו"מחלת שירות":** * **הפרדה בין חבלה למחלה:** פסק הדין מדגיש בצורה ברורה את ההבחנה שקבע המחוקק בין "חבלה" ל"מחלה" בהגדרות החוק. "חבלה" מוגדרת כנזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני, כולל מקרים ספציפיים כמו מכת חום, מכת קור, מוות פתאומי שנמנע, והפרעות פוסט-טראומטיות (PTSD). לעומת זאת, "מחלה" מוגדרת באופן רחב יותר, אך מפורשות **למעט חבלה**. בית המשפט דוחה את פרשנות המערער לפיה סוכרת יכולה להיכלל בגדר "חבלה", ומדגיש כי גם אם מחלה מתפתחת כתוצאה מאירוע חבלתי, היא נותרת בגדר מחלה. עמדה זו נתמכת בדברי ההסבר לחוק, הקובעים במפורש: "למען הסר ספק, גם מחלות שהן תוצאה של אירוע חבלתי (למשל מחלת סוכרת שפרצה לאחר אירוע תאונתי) ייחשבו כמחלות לכל דבר ועניין". * **רשימה סגורה של "מחלות שירות":** בית המשפט קובע כי הגדרת "מחלת שירות" בחוק מציגה רשימה סגורה של מחלות (סעיפים קטנים 1-4 להגדרה) ששר הביטחון יכול להרחיב בצו. מאחר שסוכרת אינה נכללת ברשימה זו, אין די בכך שהיא נגרמה עקב אירוע ייחודי לשירות (כפי שקרה למערער) על מנת שתחשב "מחלת שירות". הדבר מחזק את המטרה של תיקון 29 לצמצם את מעגל הזכאים על פי חוק הנכים. * **הפרשנות של "הפרעות בתר חבלתיות":** נדחית טענת המערער כי ציון "הפרעות בתר חבלתיות" בהגדרת חבלה מרמז על כל הפרעה רפואית, כולל מחלות, הנגרמות מחבלה. בית המשפט מפרש מונח זה באופן מצמצם, כמתייחס להפרעות מסוג PTSD בלבד, כפי שעולה מההגדרה הלועזית המצורפת. 2. **תכלית תיקון 29 לחוק הנכים:** * **צמצום הזכאות והפניה לחוק הביטוח הלאומי:** פסק הדין מבהיר כי תכליתו המרכזית של תיקון 29, שבא בעקבות המלצות ועדת גורן, הייתה לצמצם את מעגל הזכאים על פי חוק הנכים, במיוחד לגבי משרתי קבע (כולל שוטרים). התיקון נועד להבחין בין נסיבות פגיעה אזרחיות לבין נסיבות ייחודיות לשירות, ולהפנות מקרים רבים, בעיקר בתחום המחלות, לטיפול במסגרת חוק הביטוח הלאומי. * **הפרדה בטיפול:** נוצר מצב, כפי שמודגש בפסק הדין, בו פגיעה אחת (האירוע המצער) גוררת הכרה בחלק אחד (חבלה באף) על פי חוק הנכים, אך דרישה לפנות למסלול אחר (המוסד לביטוח לאומי) בגין חלק אחר (מחלת הסוכרת). בית המשפט מכיר בקושי פרקטי זה, אך קובע כי זוהי תוצאה ישירה של הוראות החוק כפי שתוקנו, ושינוי המצב החוקי מצריך תיקון של החוק עצמו. 3. **הפניה לחוק הביטוח הלאומי:** * **"מאורע אחד" וזכות הבחירה:** המערער הפנה לסעיף 323(א) לחוק הביטוח הלאומי, הטוען כי במקרה של "מאורע אחד" הפוגע באדם, יש לרכז את הטיפול בפני גוף אחד, ובידי הנפגע זכות הבחירה. בית המשפט דוחה טענה זו במקרה הנתון. הוא מבהיר כי זכות הבחירה קיימת כאשר הנפגע **זכאי** לפי מספר חוקים בגין אותו מאורע. במקרה זה, מכיוון שהמערער **אינו זכאי** להכרה בסוכרת על פי חוק הנכים (מכוח תיקון 29), אין לו "בחירה" בין חוק הנכים לחוק הביטוח הלאומי בנוגע לסוכרת. האפיק הפתוח בפניו בנוגע למחלה הוא אך ורק חוק הביטוח הלאומי. 4. **נכות מוסבת (Obiter Dictum):** * בית המשפט מציין (Obiter Dictum - אמירה אגבית) כי גם אם טענת הנכות המוסבת, לפיה הסוכרת נגרמה כתוצאה מהחבלה המוכרת, הייתה מועלית במועד ומוכחת, מקום בירורה הוא בפני ועדה רפואית של משרד הביטחון, ולא בפני ועדת הערעורים. עם זאת, הוא פותח פתח למערער לפנות להכרה בנכות מוסבת באפיק זה, אם יסבור שיש ממש בטענתו. 5. **התנהלות דיונית והוכחת נסיבות:** * **הגשת מסמכים מאוחרת:** בית המשפט מבקר בחריפות את הגשת המסמכים המאוחרת של המערער, לאחר תום הדיון וללא קבלת רשות, בנוגע למקרים בהם טען שהמשיב הכיר בפגיעות דומות. הוא קובע כי התנהלות זו אינה ראויה ופגעה ביכולת המשיב להתייחס לנסיבות הספציפיות של כל מקרה, כולל האפשרות שההכרה ניתנה מכוח הוראות מעבר, נסיבות פרטניות, או אף "לפנים משורת הדין". * **הצורך בהוכחת תאריך גילוי המחלה:** בפסיקה לגבי הוראת המעבר לתיקון 29, נקבע כי מחלות שאובחנו לפני 1.1.2014 לא יחול עליהן התיקון. בית המשפט מדגיש כי גם במקרים שהמערער הציג, לא ניתן היה לדעת מתי התגלו סימני המחלה, ולכן לא ניתן היה להסיק מהם מסקנות לעניינו. **סיכום:** פסק הדין מאשר את החלטת ועדת הערעורים ודוחה את ערעור המערער. הוא מחזק את הפרשנות המצמצמת של תיקון 29 לחוק הנכים, אשר נועד לצמצם את הזכויות של משרתי קבע על פי חוק זה, ולהפנות אותם למסלול הביטוח הלאומי במקרים של מחלות שאינן נכללות ברשימת "מחלות שירות" הסגורה. בית המשפט מדגיש את ההבחנה המשפטית והמהותית בין "חבלה" ל"מחלה", וקובע כי גם אם מחלה נובעת מאירוע חבלתי, היא נותרת בגדר מחלה שאינה מכוסה על ידי חוק הנכים אלא אם כן היא מוגדרת כ"מחלת שירות". הדבר יוצר מצב משפטי בו פגיעה אחת יכולה להיבחן בשני מסלולים שונים, אך זאת בהתאם לחקיקה הנוכחית.