פש"ר 408/07

תקציר

החייב הגיש בקשה לשופט לפסול את עצמו מתיק פשיטת רגל בשל משוא פנים לכאורה. השופט קבע כי הבקשה לא הוגשה מיד לאחר שהתעוררו עילות הפסילה ולכן חלק מהטענות מיושנות וחסרות תוקף. על פי החוק, השופט אינו נדרש לפסול את עצמו, שכן אין נסיבות שיכולות ליצור חשש ממשי למשוא פנים. השופט התייחס לכל אחת מטענות החייב, והדגיש כי חלף הזמן לערער על רובן, והן אינן מצביעות על משוא פנים. השופט האשים את החייב באי הבנת ההליך ובסילוף העובדות. בקשת הפסילה נדחתה, והחייב חויב לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של המנהל המיוחד והכונס הרשמי. השופט הגיע למסקנה כי החלטותיהם מבוססות על הראיות והטיעונים שהוצגו, ועמדות שונות אינן מהוות עילה לפסילה. דיון פשיטת הרגל נקבע ל-31 באוקטובר 2010.