תלה"מ 26075-01-20

תקציר

התובעת, מהנדס מחשבים במקצועו, והנתבע התגרשו והגיעו להסכם בדבר הסדרי הגירושין, חלוקת הרכוש, הסדרי המגורים עם ילדיהם ודמי מזונות, אשר אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. לאחר מכן עתר התובע לשקול מחדש את תביעת המזונות, תוך שהוא מציין שינוי נסיבות מהותי וקיצוני, לרבות הגדלת זמן השהייה עם ילדיו וירידה משמעותית בהכנסותיו. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא הציג ראיות משכנעות לשינוי מהותי במצבו הכלכלי. למרות שחלה עלייה מינורית בזמן שהילדים שהו עמו, בית המשפט קבע כי הגידול אינו מצדיק עיון חוזר בדמי המזונות. זאת ועוד, הסדר המזונות היה חלק מהסכם כלכלי כולל, ושינויו ישבש את מאזן הפשרות שעשתה הנתבעת, לרבות ויתור על כתובתה. התובע גם לא הפגין תום לב, והציג מידע חלקי וסותר על מצבו הכלכלי. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובעת לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪, בקובעו כי לא חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי בהוראות המזונות בהסכם הגירושין.