ת"א 1055/01

תקציר

התובע תבע שני נתבעים, קורנר וברק, בטענה כי החזיר הלוואה מפינה, אך המשכנתא על הנכס שלו הרשום על שם ברק, נאמן קורנר, לא הוסרה. הנתבעים הכחישו כי קיבלו מהתובע תשלום מלא. המקרה הסתכם במחלוקת עובדתית חזיתית בין גרסת התובע לגרסת האירועים. הראשון טען כי ביצע תשלומים רבים המפורטים בתצהירו, בסך כולל של 569,000 דולר, ואילו האחרון טען מנגד כי התובע שילם רק 23,000 דולר. כמו כן התגלעה מחלוקת האם התובע קיבל מברק 75,000 דולר במזומן. לתובע חסרו קבלות בגין התשלומים שלטענתו שילם, והוא הצדיק זאת בכך שברק לא סיפק לו קבלות כלשהן בגין התשלומים שאינם שנויים במחלוקת. עם זאת, בית המשפט מצא כי ברק העביר לקורנר 23,000 דולר, מה שמעיד על כך שברק העביר תשלומים שקיבל מהתובע ישירות למלווה. בית המשפט גם מצא את טענות התובע בלתי משכנעות ואת גרסתו מלאת סתירות וחוסר עקביות, במיוחד בהשוואה לעדויותיהם של עדים אחרים, לרבות עורכי דין שייצגו את קורנר. טענת התובע כי כספי ההלוואה נותרו ללא שימוש בחשבון הבנק שלו הופרכה על ידי דפי חשבון שהראו משיכות תכופות העולות על סכום ההלוואה. זאת ועוד, בקשת התובע להגיש דפי בנק כראיה נדחתה בשל שיהוי ניכר וחוסר אותנטיות. ככלל, בית המשפט לא מצא את גרסתו של התובע אמינה ודחה את תביעתו, והורה לו לשלם לכל נתבע 50,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.