רת"ק 36612-12-11

תקציר

שלושה משיבים רכשו בתים במושב בית עזרא בשנים 2002 ו-2004 ונדרשו לשלם "דמי כניסה" או "דמי השתתפות במתקנים". בשנת 2007 גילו המשיבים כי האוספים אינם חוקיים ודרשו את כספם בחזרה. משסירב המבקש, הועד המקומי של מושב בית עזרא, תבעו המשיבים בבית המשפט לתביעות קטנות. המבקש לא הכחיש את אי חוקיות הגבייה, אך טען כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות. בית משפט קמא הסכים עם המשיבים כי תקופת ההתיישנות החלה לרוץ בשנת 2007, עת נודע למשיבים על אי החוקיות, ופסק לטובתם. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, שהצליחה. השאלה העיקרית הייתה האם טענת המשיבים חוסה תחת חוק ההתיישנות. בית המשפט קבע, כי עילת התביעה קמה בעת גביית האגרה בשנת 2002 וכי אי ידיעת המשיבים בחוק אינה משעה את הפעלת תקופת ההתיישנות. בית המשפט הוסיף וקבע, כי המשיבים לא ביססו מרמה או הסתרה מכוונת של עובדות לצורך הארכת תקופת ההתיישנות. לפיכך, תביעת המשיבים נדחתה משום שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים. השופטת רויטל יפה-כץ ציינה כי אין מחלוקת על אי חוקיות הגבייה והתמקדה בשאלה מתי קמה עילת התביעה של המשיבים.