ת"א 378/92

תקציר

בפסק הדין נמצא כי הסכמתם של בעלי שעבודים קודמים PKO, בנק ספנות ובנק לפיתוח התעשייה לא ניתנה לרישום שעבודים לטובת רד רוק, ואין די בהסכמה בעל פה שכן חלק מהשעבודים דרשו הסכמה בכתב. יתר על כן, רד רוק לא פעלה בתום לב בכך שלא ביררה את טופס ההסכמה הנדרש או אימתה הסכמה בעל פה. לפיכך, השעבודים הבאים שנרשמו לטובת רד רוק על נכסי חברות רם ושירה בטלים משום שהם סותרים שעבודים קבועים קודמים לטובת PKO ובנק הספנות. עם זאת, השעבודים הרשומים על נכסי שירם ור.א.ש אינם מטופלים באופן חד משמעי, והבנק לפיתוח התעשייה יכול להגיש בקשה לקביעת תוקפם. עוד נקבע בפסק הדין כי שעבודים שנרשמו בניגוד להוראה מגבילה בשעבוד צף קודם תקפים אך נדחים מהשעבודים הקודמים. הדבר נכון לגבי שעבודים על נכסי רם ושירה הסותרים שעבודים צפים קודמים. בנוסף, ההחלטה מורה לרד רוק לשלם הוצאות ל-PKO ומציינת כי אין בכך כדי לפגוע בטענות אחרות בדבר בטלות השעבודים לטובת רד רוק. לבסוף, השופט רואה את הבקשה של בנק Xterure מיותרת לאור פסק הדין ופוסק הוצאות ל- PKO.