ע"א 7652/09

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על חלוקת כספים ופרשנות הסכם פשרה. על החלטת בית המשפט המחוזי לחלק כספים על פי הסכם הפשרה הוגש ערעור, אך בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות את הערעור. נקודת המחלוקת העיקרית נסובה סביב "הפעולה המעגלית" שביצע הבנק מול רוכשי הדירות וחוסר התקינות לכאורה של אותה פעולה. המנהל המיוחד טען כי התנהלות הבנק הייתה פגומה וביקש להחזיר שבעה מיליון שקל לחשבון ליווי, אולם בית המשפט מצא כי טענה זו, יחד עם אחרות שהעלה המנהל המיוחד לגבי פעולות העבר בחשבון הליווי, כרוכה בסעיף ויתור מפורש בהסכם הפשרה. בית המשפט קבע כי סעיף הוויתור הוא כללי ומפורש, ומכסה את כל הטענות הקשורות ל"פעולה המעגלית". הודגש כי הסדר הפשרה לא הוגבל למקטע הספציפי נשוא הערעור אלא חל גם על פרויקטים אחרים. השופטים הסכימו עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי להסדר הפשרה, וקבעו כי הבנק הסכים לתנאים כדי להימנע מחשיפה לתביעות הקשורות לחשבון הליווי. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענותיו של המנהל המיוחד מהוות "חרב" ולא "מגן", ומשכך, ההבחנה שביקש לעשות בין סוגים שונים של תביעות אינה רלוונטית במקרה זה. בסופו של דבר, בית המשפט העליון הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש כי אם המנהל המיוחד יבקש לחזור בו או לבטל את ההסדר בשל עובדות שהתגלו לאחרונה, ההליך המתאים יהיה לפתוח בהליך ביטול נפרד. השופטים, השופט מ' נאור, השופט א' ארבל והשופטת נ' הנדל, הגיעו למסקנה כי התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי תהיה חסרת תוחלת, והערעור נדחה.