ב"ל 7969-04-20

תקציר

התיק, ע"א 57714-11-12 מל"ל נ' אסתר נח, נסב סביב השאלה האם התובעת, מכונאית רכב, סבלה מליקויים גופניים עקב מיקרוטראומה שנגרמה כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות במקום העבודה. בית המשפט פסק נגד התובע וקבע כי אין בסיס עובדתי לתיאוריית המיקרוטראומה. על פי פסק הדין, עבודתה של התובעת כללה תנועות ופעולות מגוונות שלא חזרו על עצמן או זהות מספיק כדי להיות זכאיות למיקרוטראומה. בעוד שעבודתו של התובע דרשה מאמץ פיזי, היא לא כללה תנועות זהות רציפות או תכופות אשר יגרמו לפגיעות קלות המצטברות לכדי ליקוי גופני. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להשתמש במונח מיקרוטראומה כדי להפוך משימות פיזיות קשות לסדרה של פגיעות קלות החוזרות ונשנות. עבודתה של התובעת, שכללה משימות כגון כיפוף, הרמה והברגה, הייתה מגוונת ולא נכנסה לקטגוריה של פעולות חוזרות. זאת ועוד, עדותו של המנהל סתרה את טענות התובע בדבר היקף ואופי תנועות הצוואר החוזרות ונשנות. פסק הדין התייחס גם לפסקי דין קודמים לפיהם יציבה או תנוחות לא נוחות, גם אם מאומצות, אינן עונות על הקריטריונים למיקרוטראומה. השופט יוחנן כהן, יחד עם נציגי הציבור רחל מסרי-לבני (עובדים) ודינה כהן (מעסיקים), הגיעו למסקנה כי התובעת לא סיפקה ראיות מספיקות לתנועות חוזרות ונשנות באזור גוף מוגדר, המהווה דרישה להוכחת מיקרוטראומה. התביעה נדחתה, והתובע לא היה זכאי להוצאות כלשהן. החלטה זו מחזקת את ההגדרה הצרה של מיקרוטראומה ומדגישה את ההבחנה בין תנועות חוזרות ונשנות לבין תנוחות גופניות.