עב"ל 167/98

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהכיר בתאונה שנגרמה למשיב, עובד מלון הילטון, כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. הערעור עסק בשני נושאים: איחור בהגשת תביעת התאונה ואי קביעת המועד המדויק של התאונה. באשר לשיהוי, קבע בית המשפט כי טענת שיהוי לבדה אינה עילה מספקת לדחיית התביעה, ומאחר שטענת המשיב נתמכה במסמכים רפואיים בסמוך לתאונה הנטענת, ועדויות העדים רק השלימו את פרטי התאונה, קיבל בית המשפט את גרסת המשיב לאירועים. בית הדין מצא כי עדותו של המשיב אמינה וכי התאונה אירעה במהלך משחק כדורגל במקום העבודה בחודש יולי 1983, וקבע כי אי תביעת ההטבות מוקדם יותר היא סבירה, שכן המשיב לא היה מודע לזכויותיו. בסוגיית התאריך הספציפי החסר, בחן בית המשפט את חומר הראיות והגיע למסקנה כי סביר להניח שהתאונה אירעה ב-24 ביולי 1983. לפיכך, הערעור נדחה, והמוסד חויב להכיר בתאונה כקשורה לעבודה, אך המשיב נדרש לבקש תחילה קביעת דרגת נכותו בטרם יעשה כן. כמו כן נפסקו למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.