ע"פ 414/15
פסק-דין עליון
תקציר
הוגשו שני ערעורים על פסילת שופטים בתיק רצח, בשל הטיה לכאורה לטובת המשיב. הערעור הראשון מערער על החלטת סירובו של הרכב שופטים לפסול את עצמו, והערעור השני מכוון לסירובו של השופט מאסק לפרוש מהתיק. המערערים טוענים כי שורה של החלטות פרוצדורליות המחישו את העדפת השופטים כלפי המשיב, לרבות גביית עדויות מקדמיות וקביעת מועדי דיון. עם זאת, הכרעות פרוצדורליות, גם אם הן מוטלות בספק, אינן מהוות עילה לפסילה, הדורשת נסיבות חריגות כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. המערערים לא סיפקו נסיבות כאלה, וטענותיהם נמצאו חסרות שחר. בנוסף, מעורבותו של השופט מאסק בבקשת מעצר של אחד המערערים לא הצדיקה את פסילתו, שכן הוא מיהר להעביר את העניין לשופט אחר. הערעורים נדחים, שכן אין ראיות למשוא פנים ממשי מצד השופטים, וההחלטות שהתקבלו התבססו על שיקול דעת שיפוטי בנסיבות הספציפיות של המקרה. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו בקשות פסילה המבוססות על החלטות פרוצדורליות אינן ראויות ויש להתייחס אליהן בדרכים משפטיות אחרות.
חקיקה מקושרת
ע"פ 414/15 סאמר דוויק נ' מדינת ישראל, עליון (22.1.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.