ת"א 35368-01-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לביטול סעד זמני של עיקולים בעקבות תביעה כספית בסך 1.5 מיליון שקל. התביעה מתבססת על פסק בוררות שאישר את קיומו של הסכם שותפות בין התובעת לנתבע, המזכה את הראשונה במחצית הרווחים מעסקיה של האחרונה. הנתבע לא כיבד את פסק הבוררות והתובע ביקש סעד של עיקול. בית המשפט בחן את הבקשה לפי הוראות סדר הדין האזרחי, בחן האם קמה למבקש עילת תביעה לכאורה, קושי בביצוע פסק הדין ללא צו ומאזן הנוחות. בית המשפט מצא כי המבקש הצליח להניח תשתית עובדתית לקיומה של עילת תביעה והוכיח כי דחיית הצו תפגע ביישום פסק הדין. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי זכותו של המבקש למחצית הרווחים הוכחה באופן ברור, בעוד שהתנהלות הנתבעים העלתה חשש לכוונתם להתחמק מקיום פסק דין. מאזן הנוחות נטה לטובת המבקש, ובית המשפט לא מצא נפקות לתום הלב. מאחר שהנתבעים לא שילמו סכומים משמעותיים בגין פסק הדין והתנהלותם הצביעה על ניסיון פוטנציאלי להתחמק מביצוע, דחה בית המשפט את בקשת הביטול. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לשאת בשכר טרחת עורך הדין של המבקש, ועודד את שני הצדדים לחפש רואה חשבון מוסכם שיבטיח שקיפות וימנע הוצאות משפטיות נוספות. ההחלטה הדגישה כי היא אינה דנה מראש בתיק העיקרי או בבקשות עיקול עתידיות.