ת"פ 40142/08

תקציר

על בית המשפט לכבד את זכויותיהם של צדדים שלישיים לחפצים הניתנים לחילוט, כמפורט בסעיפים 39 ו-40 לפקודת סדר הדין הפלילי. אדם שאינו מעורב בפשע יכול לטעון לבעלות על חפץ חלוט, ויש לכבד את תביעתו אם תוכח. במקרה זה, היה על בית המשפט לקבוע את הבעלות המהותית ברכב שרישומו היה על שם אמו של הנאשם השני. האם טענה כי רכשה את הרכב המדובר מכספה לשימושה, וילדיה השתמשו בו רק משום שלא היה לה רישיון נהיגה. עם זאת, בית המשפט מצא כי היא לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח כי הרכב נרכש בעיקר לשימושה, מה גם שלא הייתה כל ראיה קונקרטית למקור הכספים לרכישה, ורישומו של הרכב לא תמך בטענתה. לפיכך, נמצאה הבעלות בפועל על הרכב שייכת לנאשם השני. כתוצאה מכך, השופט הורה על חילוט הרכב, אך התיר להחזיר לאם סכום השווה ל-10,000 דולר מערכו, תוך הכרה בתביעתה החלקית. על הנאשם השני נגזרו שנת מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי ושנתיים פסילת רישיון נהיגה. השופט גם הורה על חילוט רכב המאזדה, שערכו חולק כאמור, יוחזר לאם ולמדינה, בהתאמה.