ע"ע 533/09

תקציר

בפסק הדין דן בית המשפט בערעור שעסק בטענות של מספר מערערים נגד ארגון בריאות כללית, שעניינן טענות לפיטורים ולאפליה פסולים. לאחר עיון בטענות, החליט בית המשפט לקבל באופן חלקי את ערעורם של המערערים 1 עד 23, וקבע כי עניינם מצדיק בחינה מחודשת לגופו של עניין, תוך הדגשת טענותיהם שלא התיישנו. החלטה זו נבעה במידה רבה מעקרון תום הלב הפרוצדורלי, המחייב הגינות וכנות גם בעניינים פרוצדורליים, כגון תקופת ההתיישנות. מנגד, תביעותיהם של המערערים 24 ו-25 נדחו, שכן בית הדין האזורי מצא כי הם פרשו בנפרד מהתכנית הכללית, וביקשו פרישה מרצונם. בית המשפט הרחיב על חשיבות האיזון בין הזכויות המהותיות של התובעים תוך הקפדה שלא יוטל נטל בלתי סביר על הנתבעים, והדגיש כי זכויות פרוצדורליות צריכות להיות ממומשות בתום לב. בנוסף, הוא דן בתפקיד הכפול של חוק ההתיישנות בהגנה על נתבעים מפני חשיפה בלתי מוגבלת לתביעות תוך הבטחת גישתם של תובעים לערכאות שיפוטיות. פסק הדין נחתם בהחזרת עניינם של המערערים 1 עד 23 לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף, תוך הכרה קודמת של כללית בהשלכות רחבות לגבי טענות אפליה ובצורך להימנע מהבחנות בלתי מוצדקות בין תובעים. כללית חויבה לשאת בהוצאות המערערים 1 עד 23, אולם לא הוטלו הוצאות על המערערים 24 ו-25, ובכך התאפשרה דיון שיפוטי נוסף בטענותיהם.