ת"א 32099-06-13

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה אזרחית בין יזם, התובע, לבין יישוב בתוך המועצה האזורית שומרון, הנתבע, בנוגע לפרויקט בנייה מוצע. התובע ניהל משא ומתן עם הנתבע לבניית שכונת מגורים חדשה אך הנתבע סירב לחתום על ההסכם. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת, בה ביקש לאכוף את ההסכם או לחילופין תבע פיצויי קיום ופיצויים נוספים. הנתבעת, מצידה, הגישה בקשה לחייב את התובעים להפקיד ערבות להוצאותיהם, תוך ציון קשייהם הכלכליים הנטענים של התובעים. בית המשפט בחן את הבקשה באופן שונה עבור התובע היחיד ותובעת החברה בערבון מוגבל. לגבי התובע הבודד, בית המשפט נקט זהירות ומתינות, בהתחשב בסיכויי ההליך, מורכבותו והתנהלות הצדדים. לגבי החברה, בית המשפט הפעיל מבחן איזון אחר, והניח לטובת הנתבע כי על החברה להעמיד ערובה, אלא אם כן החברה הצליחה להוכיח שהיא יכולה לשלם את הוצאות הנתבע או שבית המשפט הפעיל את שיקול דעתו שלא לדרוש ערובה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לחייב את שני התובעים במתן ערבות. החברה לא הוכיחה די הצורך את יכולתה הפיננסית, ומצבו הכלכלי של התובע הבודד, כפי שעולה מחקירה, העלה חשש ליכולתו לעמוד בהוצאות. יתר על כן, התיק היה מורכב, וסיכויי ההצלחה לא היו גבוהים מספיק כדי להצדיק אי דרישת ערבות. עם זאת, כדי להימנע מיצירת מכשול בלתי עביר, קבע בית המשפט סכום סביר של 50,000 ₪ שיופקדו כערבות על ידי התובעים, עם אפשרות להשתמש בערבות בנקאית. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנתבעת הוצאות בסך 3,500 ₪. בנוסף, בית המשפט תהה האם בית המשפט המחוזי הוא המקום המתאים לתיק, והציע כי הסעד הכספי והסכום הנתבע מצביעים על כך שבית משפט השלום הוא הפורום המוסמך. הומלץ לתובעים לשקול לתקן את תביעתם ולהעבירם לבית משפט השלום או לדחות את התביעה הנוכחית ולהגישה מחדש שם. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים והיה אמור להתבצע עד ליום 30.11.2013.