רע"פ 1952/13

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי. הנימוקים לדחייה זו הם כדלקמן: ראשית, המבקש לא העלה כל טענה המצדיקה רשות ערעור על פי העקרונות המשפטיים החלים על החלטות אלה. טענותיו של המבקש בדבר תחולת סעיף 34(ט) לחוק העונשין על עניינו חסרות שחר, מה גם שהוא לא העלה טענה זו במהלך הדיון בבית משפט קמא, ופרטי הגנתו נותרו בלתי מוכחים. יתר על כן, גם טענותיו בדבר נסיבות אישיות ומסוכנות אינן מצדיקות רשות ערעור. בנוסף, בקשה להוספת ראיה חדשה – חוות דעת פסיכולוגית – לא הספיקה כדי להשפיע על ההחלטה, שכן היא לא עמדה בדרישות החוק להכללת ראיות חדשות ולא סיפקה עילה מספקת לסעד. מאחר שבית המשפט המחוזי כבר שקל לעומק את נסיבותיו האישיות של המבקש, אין הצדקה לסטות ממדיניות הענישה שנקבעה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, ומשכך הבקשה לעיכוב ביצוע מתייתרת. על המבקש להתייצב במרכז הרפואי ניצן או במקום אחר שייקבע עד למועד ושעה שנקבעו לתחילת ריצוי עונש המאסר שהטיל עליו בית המשפט המחוזי.