ת"א 25622-06-15

תקציר

בפרשת אבו היכל נ' מדינת ישראל, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי על מדינת ישראל לפצות את התובעת, נג'יה יוסף (לאפי) אבו הייכל, בגין הפקעת אדמתה בכרמיאל. חלקת האדמה, ששטחה 5,041 מ"ר, ניתנה לתובעת במתנה על ידי אביה בשנת 2015 והופקעה על ידי המדינה בשנת 1976 לצרכי ציבור. המומחה שמונה מטעם בית המשפט, גלעד יצחקי, העריך את הפיצוי המגיע לתובע וקבע כי הוא בסך 615,144 שקל, כולל דמי חכירה נומינליים מצטברים עבור דונם מגורים ויתרת השטח החקלאי. חוות הדעת של המומחה, שבית המשפט אימץ במידה רבה, קבעה שיעור דמי שכירות של 6% עד דצמבר 2008 ו-5% מינואר 2009 ואילך, בהתבסס על "דמי שכירות רעיוניים". השופטת, אספרנסה אלון, הסכימה עם טענת התובעת בדבר השתק שיפוטי, ומנעה מהנתבעת לסתור את טענותיה הקודמות בדבר שיעור דמי החכירה. בנוסף, קבע בית המשפט כי על הנתבעת לשלם סכום נוסף של 68,785 ₪ עבור דמי חכירה עבור השנים 2018 ו-2019. סך הפיצויים שנפסקו לתובע, כולל הפרשי ריבית והצמדה, הסתכמו בסך של 683,929 ₪, בניכוי הסכום שכבר שולם על ידי הנתבעת בפסק דין חלקי. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה מחזק את התקדים המשפטי הקיים לפיו פיצויי הפקעה צריכים לשאוף להעמיד את הצד המופקע באותו מצב בו היה נמצא אלמלא ההפקעה, תוך הדגשת חשיבות השמירה על טוהר ההליך השיפוטי.