ע"מ 43473-02-15

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת המערערת לדחות את תגובת פקיד השומה. טענתו של פקיד השומה בדבר הימנעותו של המערער מלהסביר את כל פרטי הכנסותיו, והצורך הנובע מכך לקבוע שומות על פי מיטב שיקול הדעת הקיים, מתקבלת לעת עתה כטענה עיקרית תקפה. חוות הדעת של המומחים שהוגשו על ידי שני הצדדים אינן נחשבות כניסיון להרחיב את מראית העין של ההליך, והן קבילות שכן הן אינן מסיקות מסקנות משפטיות, למעט סעיף קטן בחוות דעתו של מומחה פקיד השומה המזכיר סעיף משפטי באופן בלתי ראוי. על סעיף זה לא ניתן יהיה להתווכח. גם תצהירו של סגן פקיד השומה קביל, שכן מדובר בהליכים מקובלים במשרד השומה, והמצהיר אינו נדרש לידיעה אישית על הכנסותיו של המערער. בקשת המערערת לביטול מוחלט של חוות הדעת והתצהיר של פקיד השומה נדחית, והמערער חויב לשלם לפקיד השומה הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.