ת"פ 45156-10-22

תקציר

בפסק דין זה, בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות כבוד הנשיא צבי פרנקל, דן בעניינה של חברת "מ.א. אשר ניהול בע"מ" (להלן: "הנאשמת") ושל אשר גואטה, מנכ"ל החברה, אשר הואשמו בעבירות לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996. גזר הדין נוגע בעיקר להחלטות בית הדין לגבי הנאשמת, כאשר הוא מסתמך על גזר דין קודם שניתן בעניינו של הנאשם אשר גואטה. **עיקרי העבירה:** הנאשמת הורשעה בכך שבין החודשים יוני 2021 עד נובמבר 2021, סיפקה עובדים בתחומי השמירה, האבטחה והניקיון לארבעה עסקים באילת (מלון סנטרל, חברת חקר ימים ואגמים, פאב הביטלס ומלון הים האדום) באמצעות 46 עובדים, וזאת ללא רישיון כקבלן שירות כנדרש בחוק. העבירה המיוחסת היא על סעיפים 10א(א) ו-20(ב1) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996. **ההתייחסות לגזר הדין בעניינו של אשר גואטה (הנאשם):** גזר הדין בעניינה של הנאשמת מתבסס במידה רבה על הנימוקים וההחלטות שניתנו בגזר הדין בעניינו של אשר גואטה, מנכ"ל החברה. נאשם זה הורשע בהפרת חובת פיקוח של נושא משרה, בכך שלא פיקח ועשה כל שניתן למנוע את ביצוע העבירה על ידי החברה. * **עקרון האחריות האישית של נושאי משרה:** בית הדין מדגיש את אחריותו האישית של מנכ"ל החברה, וקובע כי הוא הפר את חובתו החוקית לפקח ולמנוע עבירה. * **הבניית גזר הדין לפי תיקון 113 לחוק העונשין:** בית הדין סקר את המתחם העונשי ההולם ואת הצעדים לבניית גזר הדין, תוך התייחסות לעבירה אחת המורכבת מכמה מעשים (אספקת עובדים לארבעה לקוחות). * **שיקולי ענישה:** בית הדין התחשב בנסיבות אישיות של הנאשם (אב לשתי קטינות, מצב כלכלי מורכב, שירות צבאי משמעותי, שיתוף פעולה עם החוקרות, הפסקת פעילות החברה עם תחילת החקירה, נטילת אחריות, והעובדה שלא נטען שנפגעו זכויות העובדים). * **הימנעות מהרשעה:** בית הדין דחה את בקשת הנאשם להימנע מהרשעתו, תוך הסתמכות על הלכת "שמש" הקובעת כי הכלל הוא הרשעה של מי שהורשע. * **קנס מינימלי:** בסופו של דבר, נגזר על הנאשם קנס בסך 9,600 ₪, עם אפשרות תשלומים נוחה, וזאת לאור הנסיבות הייחודיות שהוצגו. **גזר הדין בעניינה של הנאשמת (חברת "מ.א. אשר ניהול בע"מ"):** * **עמדת המאשימה:** ביקשה קנס משמעותי, תוך טענה שיש לראות בכל עובד כעבירה נפרדת ולהכפיל את הקנס הקבוע בחוק. * **עמדת הנאמנת (החברה בפירוק):** טענה כי אין לחברה נכסים, שהחובות עולים על כל סכום שניתן יהיה לגבות, וביקשה קנס סמלי של 1 ₪, בטענה שמדובר בחוב עבר שלא ניתן לגבייה. הנאמנת הדגישה כי יש לייחס את הפעילות לנאשם שהיה בעל המניות היחיד. * **התמודדות בית הדין עם מצב הפירוק:** בית הדין הכיר במצב הפירוק של החברה, אך לא קיבל את עמדת הנאמנת להטלת קנס זניח לחלוטין. הוא קבע כי יש להטיל קנס, אך כזה שיהיה תואם את ההחלטה בעניינו של הנאשם, תוך התחשבות במצב החברה. * **עקרון אחידות הענישה:** בית הדין שאף לאחידות בענישה בין הנאשמת לנאשם, ובהתחשב בקנס שנגזר על הנאשם (9,600 ₪), גזר על הנאשמת קנס בסך 7,200 ₪. קנס זה מהווה 50% מהקנס המקסימלי לעבירה אחת, תוך אישור ההחלטה שהדבר מהווה אירוע אחד. * **התחייבות להימנע מביצוע עבירה:** בית הדין קבע כי אין מקום לחייב את הנאשמת (בפירוק) להתחייב להימנע מביצוע עבירה, מאחר שאין חשש שתחזור על העבירה. * **מועד תשלום הקנס:** נקבע כי הנאשמת תשלם את הקנס בסך 7,200 ₪ עם סיום הליכי הפירוק או עד ליום 31.12.2024, המוקדם מביניהם. הקנס הוגדר כחוב דחוי לפי סעיף 237(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018. **חידושים משפטיים ודגשים:** 1. **יישום אחריות נושא משרה בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם:** פסק הדין מדגים את האופן בו בית הדין מיישם את הוראות החוק בדבר אחריותם של נושאי משרה (כמו מנכ"ל) למניעת עבירות המבוצעות על ידי התאגיד. הוכח כי גואטה הפר את חובתו החוקית, דבר שהוביל להרשעתו. 2. **הבניית ענישה בגין עבירה נמשכת או מורכבת:** בית הדין התמודד עם השאלה האם יש לראות כל עובד כעבירה נפרדת או את האספקה לארבעה לקוחות כמעשים נפרדים. ההחלטה לראות בכך "אירוע אחד" המורכב ממספר מעשים, ולקבוע תקרת ענישה בהתאם, מונעת הכפלה אריתמטית שעלולה לרוקן מתוכן את העיקרון של "אירוע אחד". 3. **התחשבות במצב פירוק החברה בגזר הדין:** פסק הדין מציג התמודדות עם מצב בו הנאשמת נמצאת בהליכי פירוק. בעוד שהמאשימה ביקשה קנס משמעותי, בית הדין נדרש לאזן בין הצורך להטיל סנקציה לבין חוסר היכולת המעשית של חברה בפירוק לשאת בקנס גדול. ההחלטה להטיל קנס מופחת ולהגדירו כחוב דחוי משקפת התחשבות במציאות המשפטית והכלכלית של חברה בפירוק. 4. **שיקולים חברתיים ואישיים בהקשר העונשי:** בית הדין התייחס באופן מפורט לנסיבותיו האישיות של הנאשם גואטה, כולל מצבו המשפחתי והכלכלי, שירותו הצבאי, ותרומתו לחברה. שיקולים אלו, לצד נטילת האחריות ושיתוף הפעולה, השפיעו באופן מכריע על קביעת הקנס בטווח הנמוך. 5. **הערך החברתי של רישיון קבלן כוח אדם:** פסק הדין מזכיר את חשיבות הרישיון לקבלן כוח אדם, כפי שעולה מפסיקה קודמת (ת"פ (אזורי ב"ש) 6730-09-15), ואת הערך החברתי הנפגע מהפרתו, אשר נועד להבטיח את זכויות העובדים. אמנם, במקרה זה, לא נטען שנפגעו זכויות העובדים, אך עצם הצורך ברישיון נובע מהגנה על אינטרסים אלו. לסיכום, פסק הדין מדגים יישום עקרונות דיוניים ועונשיים מגוונים, החל מאחריות אישית, דרך בניית ענישה מורכבת, ועד התמודדות עם מצבים של חדלות פירעון, תוך שילוב של שיקולים אישיים וחברתיים.