פר"ק 50129-09-20

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים והחליט כי יש להיעתר לבקשת הפקידים לאשר מכירת מניות לקבוצת מגה אור. ראשית, טענתו של אלשטיין כי זכותו להתנגד למכירה מוכרת, שכן הוא השקיע זמן וכסף ניכרים בהליכי המכירה. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שקבוצת מגה אור תפר את חוק הריכוזיות בכך שתהפוך לבעלת השליטה בדקאס. בית המשפט דוחה גם את טענתו של אלשטיין כי הפקידים התייחסו אליו באופן לא הוגן בהשוואה למגה אור. ההקפדה של הפקידים כלפי אלשטיין הייתה מוצדקת בשל חוסר האמון בו מצד מחזיקי האג"ח, שנבע ממעשיו בעבר, לרבות סירובו למלא התחייבות בכתב להזרים לאי.די.בי 70 מיליון שקל. כמו כן, ההצעה של מגה אור הועדפה על ידי נושאי המשרה ומחזיקי האג"ח, לרבות מחזיקי האג"ח מסדרה 9, שהם נושים לא מובטחים ונוטים לקחת סיכונים גבוהים יותר. בית המשפט מכבד את שיקול דעתם המקצועי ואת הערכת הסיכונים שלהם, מה גם שהם נושאים בתוצאות הכלכליות של בחירותיהם. הצעתו הכספית הגבוהה יותר של אלשטיין גוברת על הסיכונים הכרוכים בהצעתו. בית המשפט בחן גם את הטענות בדבר הרכבה של קבוצת מגה אור ומצא כי הן חסרות שחר. לבסוף, בית המשפט מאשר מכירת מניות שליטה ומניות נוספות לקבוצת מגה אור, תוך הדגשה כי אישור זה אינו פוטר אותם מקבלת אישורים משפטיים נדרשים או מעמידה בחוקים הרלוונטיים, לרבות חוק הריכוזיות. החלטה זו מתקבלת בהיעדר פגמים מהותיים בשיקול הדעת של בעלי התפקידים או הפרת חובה על ידם או על ידי מחזיקי האג"ח, ואין במקרה זה כדי להצדיק התערבות חריגה של בית המשפט.