בג"צ 1768/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה של היועץ המשפטי לממשלה לביטול החלטה של השופט י' טירקל, בנוגע לבקשה שהוגשה על ידו. בקשה זו ביקשה להכריע בשאלה האם העבירות בהן הורשע המשיב מהוות קלון, ובכך משפיעות על יכולתו להתמודד בבחירות. המשיב, שביקש להתמודד בבחירות לכנסת השש-עשרה, הורשע בעבר בהמרדה, פרסום המרדה ואיסור התכנסות. בעוד שיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מ' חשין, קבע כי יש להשמיט את שמו של המשיב מרשימת המועמדים, על החלטה זו הוגש ערעור ולאחר מכן נדחה על ידי בית המשפט העליון. המשיב, בציפייה לאפשרות של בחירות מוקדמות, הגיש בקשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השבע עשרה, השופט י' טירקל, לקבוע כי העבירות בהן הורשע אינן מהוות קלון. למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, פסק השופט טירקל לטובת המשיב. החלטה זו הייתה תיאורטית, שכן טרם חלפה תקופת שבע השנים שלאחר הרשעתו של המשיב, שבמהלכן לא היה כשיר להתמודד על התפקיד. בהתחשב בכך שתקופה זו הסתיימה ללא צורך בהכרעה בסוגיית הקלון, העתירה נדחתה. לפיכך, בית המשפט דחה אותה וסירב להתייחס לעתירה תיאורטית, במיוחד בהתחשב בכך שהנסיבות שהולידו את הסוגיה לא היו צפויות להישנות. לשופט גרוניס, שכתב את פסק הדין, הצטרפו השופטים ריבלין, לוי ופרוקצ'יה. גם שופטים אחרים הסכימו עם הדחייה, וחלקם הביעו את הסכמתם עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הנשיא ברק הצטרף לפסק דינו של השופט גרוניס, והדגיש את החרפה המיוחסת למעשיו של המשיב.