ת"א 61090-01-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תפעולו וניהולו של מלון סוויטות בנתניה בשם מלון איילנד. התובעים, מספר בעלי יחידות במלון, תבעו את הנתבע, מר עמרם, בעל יחידה נוסף במלון, בגין גרימת נזק לכאורה למלון ולאינטרסים הרכושיים של התובעים בו. התובעים טענו כי מר עמרם פעל לסיכול החלפת חברת הניהול של המלון וניהל את המלון ברשלנות לאחר חתימת הסכם הפשרה, דבר שהביא להידרדרותו. עוד נטען, כי מר עמרם זייף ייפוי כוח מבעלי יחידות אחרים כדי לקדם את בחירתו כנציג בעלי היחידות. מר עמרם הכחיש את הטענות וטען כי הסכסוך האמיתי בין הצדדים נבע מאי התאמות בנוגע לשיווק יחידות הדיור במלון. לדבריו, היזמים שיווקו את היחידות לתושבי חוץ, בהם מר עמרם וחבריו מהקהילה היהודית בצרפת, מתוך הבנה כי הרוכשים יוכלו להשתמש ביחידות למעלה משלושה חודשים בשנה, בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל משרד התיירות. מר עמרם טען כי היזמים וחברת הניהול הקודמת אפשרו לבעלי היחידות, לרבות מר עמרם, להשתמש ביחידותיהם מעבר לשלושת החודשים שנקבעו בהסכמי המכר והניהול. בית המשפט בחן את הטענות והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומצא את גרסתו של מר עמרם אמינה יותר. התברר כי היזמים וחברת הניהול הקודמת אכן התירו לבעלי היחידות, לרבות מר עמרם, להשתמש ביחידותיהם לתקופה העולה על שלושה חודשים, בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל וההסכמים. בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו את מכלול טענותיהם נגד מר עמרם ואת הקשר בין מעשיו לבין הנזקים הנטענים בתביעה. באשר לרכיב הנזק, מצא בית המשפט כי חוות הדעת שהגישו התובעים להערכת הנזקים התערערו במהלך חקירתם הנגדית של המומחים. בסופו של דבר נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם למר עמרם הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין וסך של 115,000 ₪ בתוך 45 יום. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 6.2.2023.