עת"מ 5914-12-20

תקציר

השופט צבי דותן פותח בתיאור הפן ההנדסי-רפואי של התיק, שסובב סביב התאמתו של רכב סובארו פורסטר לצרכיו של העותר. קיימות דעות סותרות של מהנדסים שונים באשר להתאמת הרכב למגבלות העותר, ובפרט בנוגע לשדה הראייה. השופט דותן מדגיש שלוש נקודות המעלות ספקות משמעותיים לגבי התאמתו של היערן. ראשית, מהנדס רכב המייצג את המשיב הצהיר קודם לכן כי לפורסטר אין שדה ראייה, דבר הסותר את ההמלצה. שנית, החישובים לגבי שדה הראייה התבססו על זווית ישיבה של 90 מעלות, שאינה חלה על תנוחת 135 המעלות של העותר. שלישית, המהנדס שבדק את הרכב ציין כי תנוחת הנהיגה מהווה בעיה לגבי שדה הראייה. השופט מתייחס גם להמלצה לרכב גבוה עבור העותר ולחוסר הוודאות סביב השאלה האם היערן נופל לקטגוריה זו. בהמשך להרכב ועדת החריגים, השופט דותן קובע כי הרכב הוועדה היה פסול ובלתי חוקי. הוראת שעה תיקנה את הרכב הוועדה, אך השופט קובע כי הדבר יושם באופן בלתי ראוי ויש לראות בו בטל ומבוטל. הרכבה בפועל של הוועדה השפיע יותר על אנשי הכספים והמינהלה, מה שאולי הסיט את המוקד משיקולים רפואיים לשיקולים תקציביים. באשר לזכות הטיעון, מסכים השופט כי היה מקום להעניק לעותר זכות לטעון טענות בפני החלטת הוועדה. בעוד המשיב טען כי טענות העותר הוצגו על ידי המהנדס שלהם, השופט מדגיש את חוסר ההגינות של המצב, כאשר העותר והמהנדס שלהם לא ידעו על ההליכים ולא יכלו לפנות לוועדה או להגיב על חוות הדעת שהוצגו. לסיכום, השופט דותן מחליט לקבל את העתירה, לבטל את החלטת הוועדה ולקבוע כי העותרת זכאית לרכב רפואי מסוג קיה קרניבל בנפח 3400 סמ"ק, עליו ממליצים מומחי שני הצדדים כמתאים. המשיב מצווה לשאת בהוצאותיו של העותר, וההחלטה תבוצע לאלתר, נוכח הזמן שחלף מאז תלונתו הראשונית של העותר.