מ"ת 10893-06-09

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חשיפת חומרי חקירה הקשורים להריגתו של נתן עדן זאדה בעיר שפרעם ב-4 באוגוסט 2005. המבקשים, שהם נאשמים במעורבות בהריגתו של זאדה, ביקשו גישה לחומרים אלה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. המחלוקת העיקרית הייתה האם חומרים אלה נופלים תחת הוראות סעיף 102 לחוק המשטרה, המקנה חיסיון לחומרי חקירה. בית המשפט קבע כי החיסיון החל על חקירת המשטרה הוא יחסי, לא מוחלט, וניתן להסירו, אם לא יפגע באינטרסים המוגנים על ידי החוק. במקרה זה קבע בית המשפט כי מסירת חומר החקירה לנאשמים לא תפגע בתכלית החיסיון. חומרי החקירה חולקו לשני חלקים. בחלק הראשון, שכלל עדויות של שוטרים שהיו בזירת האירוע, נקבע כי ניתן להעבירו לעיון פרקליטי הנאשמים, מה גם שאותם שוטרים העידו בבית המשפט. חומר זה סווג כ"חומר חקירה" הרלוונטי להגנה. החלק השני, שהתמקד בפעולות מטה המשטרה ובמסקנותיו, הוגדר כלא קשור להגנה ולכן אינו זכאי לחשיפה. בית המשפט הדגיש כי חומרי החקירה, אם ייחשפו, יוכלו לשמש אך ורק לצורך הגנה על הנאשם בהליך הנוכחי ולא יוכלו לשמש כראיה בכל הליך פלילי או אזרחי עתידי. ההחלטה גם ציינה עיכוב ביישום פסק הדין כדי לתת לשני הצדדים זמן לשקול את עמדותיהם.