ע"א 7564/22

תקציר

הערעור נדחה לאחר עיון מעמיק בטענות הצדדים ונספחיהם, לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות SDA. הסוגיה המרכזית הייתה פרשנות היחס בין נספח הנושים המובטחים לבין נספח בנק מזרחי לעניין פיקדון משועבד. המערערים טענו כי סעיף 7 מבטל את כל ההוראות לעניין הפיקדון בנספח הנושים המובטחים, בניגוד לעמדת הבנק לפיה בוטלה הגבלה ספציפית בלבד. בית המשפט, בהסתמך רבות על לשונם הכתובה של ההסכמים ופרשנויות קודמות של בית המשפט לחדלות פירעון, תמך בהחלטת בית המשפט המחוזי לטובת הבנק. היא הדגישה את הסתמכות הפרשנות החוזית על תנאים כתובים ואת הקוהרנטיות וההיגיון הכוללים של מבנה ההסכם, וציינה כי לא נכלל מנגנון קיזוז להפקדות מדיבידנדים. זאת ועוד, ה-UPSH התייעץ בעבר עם התקשרויות והתנהגויות של הצדדים המעורבים, דבר שחיזק את עמדת הבנק כי ההסדר המבוקש על ידי המערערים סותר היגיון עסקי בסיסי ומו"מ קודם. טענת המערערים כי יכלו להגיב לפני שההחלטה נדחתה משום שהתקנות אינן מחייבות הליך כזה. בסופו של דבר נדחה הערעור, וחויבו המערערים בתשלום הוצאות הבנק בסך 10,000 ₪. החלטת בית המשפט הדגישה פרשנות זהירה של לשון חוזית והקשר עסקי בפסיקה משפטית.