ת"פ 25852-02-20

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של פסק דין ת"פ 25852-02-20 מדינת ישראל נ' ברכה **מבוא:** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר), עוסק בעניינה של נאשמת שהורשעה בעבירת סחר בסם מסוכן (קנביס). החידוש והעיקר בפסק הדין נעוצים בהחלטה לבטל את הרשעתה של הנאשמת, למרות שהורשעה בבית המשפט. הניתוח שלהלן יתמקד בעיקר בפסיקה זו, תוך הדגשת העקרונות המשפטיים והחידושים שבאה לידי ביטוי. **הכרעת הדין והסדר הטיעון:** הנאשמת הודתה והורשעה בכתב האישום בעבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג – 1973. כתב האישום ייחס לנאשמת מכירת 9.79 גרם קנביס לשוטר סמוי, שפנה אליה באמצעות אפליקציית "טלגראס". ההרשעה התבססה על הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, אך כן הותיר את שאלת ההרשעה פתוחה לבחינת בית המשפט, לאחר קבלת תסקיר משירות המבחן. **הדיון המשפטי – השאלות המרכזיות:** 1. **קביעת מתחם הענישה:** בית המשפט נדרש לקבוע מתחם ענישה ראוי, בהתחשב בעקרון ההלימה, שמביא בחשבון את הערך החברתי המוגן (שלום הציבור ובריאותו מפני נגע הסמים), מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה. * **ערך מוגן:** בית המשפט הדגיש את הפגיעה החמורה בערך המוגן של שמירה על שלום הציבור ובריאותו מפני הסמים, כאשר הנזקים פוטנציאליים ורחבי היקף. * **נסיבות ביצוע העבירה (לחומרה):** העבירה בוצעה בתכנון, באמצעות תיאום מוקדם, מתוך מניע כספי, ללא היכרות מוקדמת עם הקונה. כמו כן, הודגש שהנאשמת הייתה אחראית בלעדית ויכלה להימנע מביצועה. * **נסיבות ביצוע העבירה (לקולא):** צוין שלא נגרם נזק ממשי, שכן הקונה היה שוטר סמוי. * **מדיניות ענישה נוהגת:** בתי המשפט נוטים להחמיר בענישה בעבירות סחר בסמים, לעיתים קרובות במאסר בפועל. עם זאת, בסחר בכמויות קטנות של חשיש או קנביס, קיימת גמישות רבה יותר, והליכים יכולים להסתיים גם בעבודות שירות או של"ץ. בית המשפט סקר פסיקות רלוונטיות (אברמס, זייתון, גובראן) כדי לבסס את מתחם הענישה. * **קביעת המתחם:** בית המשפט קבע מתחם ענישה כולל שינוע בין מאסר על תנאי ו/או של"ץ (או שניהם) ובין 6 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב כי מדובר בעבירה בודדת. 2. **גזירת הדין – הבחינה האינדיבידואלית:** לאחר קביעת מתחם הענישה, בית המשפט התמקד בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהתאם לסעיף 40י"א לחוק העונשין. * **נסיבות אישיות:** בית המשפט נתן משקל רב לנסיבותיה האישיות של הנאשמת: גילה הצעיר (22), היותה אם טריה, קשיים שחוותה בילדות ובנעורים, אך למרות זאת סיימה 12 שנות לימוד והשתלבה בשוק העבודה. * **השתלבות בטיפול:** הודגשה אחריותה המלאה של הנאשמת, הסבריה את מעשיה, נכונותה להשתלב בטיפול פרטני ממנו היא שואבת כוח, ושאיפותיה לנהל אורח חיים נורמטיבי. * **מיקום במתחם:** נוכח הנסיבות האישיות והטיפוליות, בית המשפט מיקם את הנאשמת בתחילת המתחם שנקבע, כלומר, בצד הקל. 3. **ביטול ההרשעה – החידוש המרכזי:** זהו לב פסק הדין, והוא מהווה חריג לכלל לפיו הרשעה היא הסטנדרט. * **תנאים לביטול הרשעה:** בית המשפט הסביר את התנאים המצטברים לביטול הרשעה: 1. **טיב העבירה:** האם נסיבות העבירה מאפשרות לוותר על אינטרסים ציבוריים אחרים, כגון ההרתעה הכללית. 2. **נזק קונקרטי וחמור:** האם קיימת הוכחה לנזק קונקרטי וחמור שייגרם לנאשם מעצם ההרשעה. * **יישום על המקרה:** * **טיב העבירה:** בית המשפט קבע כי במקרה של עבירת סחר בודדת, בנסיבות שתוארו, ובפרט לאור העובדה שהקונה היה שוטר סמוי, ניתן לוותר על האינטרסים הציבוריים הכרוכים בהרשעה. הוא הפנה לפסקי דין בהם בוטלו הרשעות במקרים דומים (עפ"ג 20164-11-19 מ"י נ' כהן ואח'). * **נזק קונקרטי:** בית המשפט התייחס לגילה הצעיר של הנאשמת, היותה אם טריה, קשיים שחוותה, והיות האירוע כשל חד-פעמי. לטעמו, הותרת ההרשעה על כנה עלולה לפגוע בה באופן בלתי הפיך, במיוחד בשנים הקריטיות להשתלבותה בשוק העבודה. הוא הדגיש שהותרת ההרשעה תהיה בלתי צודקת ובלתי מידתית. הוא הפנה לרע"פ 2777/11 פלונית נ' מ"י, שם בוטלה הרשעה משיקולי צדק וחוסר מידתיות. **גזירת הדין הסופי:** בהתאם להחלטה לבטל את ההרשעה ולמקם את הנאשמת בתחילת מתחם הענישה, בית המשפט גזר עליה את העונשים הבאים: * **של"ץ (שירות ללא תשלום):** 150 שעות. * **תרומה:** 2,000 ₪ לעמותת אל-סם. * **התחייבות:** 5,000 ₪ שלא לעבור עבירת סמים למשך שנה. * **צו מבחן:** למשך 12 חודשים, שיכלול טיפול פרטני. בית המשפט הזהיר את הנאשמת כי אי קיום הצו והשל"ץ עלול להוביל לפתיחה מחדש של שאלת ההרשעה והעונש, ואף להטלת עונש מאסר. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **חריגות מהכלל – ביטול הרשעה:** פסק הדין מדגים יישום מושכל של החריג לכלל ההרשעה. בית המשפט אינו רואה בהרשעה עונש אוטומטי, אלא כלי שיש לשקול את השפעותיו התרומתיות לעומת נזקיו הפוטנציאליים, בפרט כאשר קיימות נסיבות אישיות וטיפוליות תומכות. 2. **התאמה אינדיבידואלית של העונש:** ההתמקדות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובפרט גילה הצעיר של הנאשמת, היותה אם טריה, והקושי שהוביל לביצוע העבירה, משקפת גישה פסיכולוגית-שיקומית בגזירת הדין. 3. **גמישות בענישה בסמים קלים:** פסק הדין תורם להבהרת גמישות מסוימת במדיניות הענישה בעבירות סחר בסמים "קלים" (קנביס) בכמויות קטנות, כאשר ניתן לשקול סיום הליכים ללא הרשעה, במיוחד בהיעדר עבר פלילי וקיום נסיבות מיוחדות. 4. **חשיבות תסקיר שירות המבחן:** התסקיר היווה נדבך מרכזי בהחלטת בית המשפט, הן בקביעת נסיבות הנאשמת והן בהמלצה לביטול ההרשעה. 5. **שקילת פגיעה עתידית:** הדגש על החשש מפגיעה ב"דימויה העצמי" ובהשתלבותה בשוק העבודה של הנאשמת, מבטא התחשבות בעתידה של הנאשמת כחלק אינטגרלי מהחלטת הענישה. **סיכום:** פסק דין זה מהווה דוגמה לגישה הוליסטית ושיקומית בגזירת דין. הוא מדגיש את חשיבות ההתאמה האינדיבידואלית של העונש, את הפוטנציאל לביטול הרשעה במקרים מתאימים, ואת ההתחשבות בנסיבות חיים קשות ובפוטנציאל לשיקום, גם בעבירות סמים. ההחלטה לבטל את ההרשעה, למרות שהנאשמת הורשעה, משקפת מגמה של איזון בין הצורך בהרתעה ובשמירה על הסדר החברתי, לבין הצורך בצדק אישי ובהענקת הזדמנות לשיקום.