ת"א 17130-12-19

תקציר

הדיון בבית המשפט נסוב סביב השאלה האם פציעתו של התובע, שנגרמה כתוצאה מטריקת מכסה תא המטען של רכב, מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. התובע טען כי פגיעתם נבעה מ"שימוש ברכב מנועי" ל"צרכי תחבורה", ואילו הנתבע טען כי לא עשה כן. פסק הדין של השופט צידד בנתבע וקבע כי האירוע, כפי שתואר על ידי התובע, אינו עולה כדי תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. השופטת הסבירה כי נוכחותו של התובע מחוץ לרכב בעת הפגיעה מעידה על כך שהם לא השתמשו ברכב להסעה, שכן פעולת העמסת חפצים אישיים לכבודת הרכב אינה נחשבת לשימוש תחבורתי. יתר על כן, השופט פירש את מגמת הצמצום בפסיקת בית המשפט העליון, לרבות בעניין ינטל, כאי הכרה באירוע כ"תאונת דרכים". השופטת הדגישה כי פעולות התובע של העמסת ציוד וסגירת תא המטען היו נפרדות ואינן קשורות לנהיגה או כניסה לרכב. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים, תוך הכרה בכנות הסכסוך ובסתירות הקיימות בפסקי דין קודמים.