ע"א 589/10

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לבקשה להשבת צו מניעה זמני שתוקפו פקע לאחר דחיית התביעה, תוך סיווג הבקשה כבקשה לסעד זמני בתקופת הערעור ולא כעיכוב ביצוע. הבחנה זו היא מכרעת, שכן עיכוב ביצוע אינו ראוי כאשר תביעה נדחתה. על מנת להצליח, היה על המבקש להוכיח טעמים מיוחדים המצדיקים את הסעד הזמני, המצביעים על כך שלערעור סיכויי הצלחה גבוהים וכי עלול להיגרם נזק בלתי הפיך אם הסעד לא יינתן. בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, בעיקר משום ששינוי המצב הקיים עלול לסכל את תוצאת הערעור. בפרט, הועלו חששות לגבי שינויים אפשריים בתכנון הנכס והעברת זכויות לצדדים שלישיים, אשר עלולים להפוך כל החלטה חיובית בערעור לחסרת השפעה. הנכס המדובר מילא תפקיד ציבורי חשוב בכך שסיפק שירותים פסיכולוגיים בהקשר חינוכי, ובכך הדגיש את האינטרס הציבורי לשמר את השימוש השוטף בו. בית המשפט הכיר באינטרס של המשיבים לבצע הסכם ארוך שנים הקשור לנכס, אך ציין כי כל נזק שעלול להיגרם להם ממתן הסעד עלול להיגרם להם ניתן לתבוע מהמבקש אם הערעור ייכשל. בהתחשב בשיקולים אלה, מעמדו של המבקש כרשות ציבורית שלל את הצורך בערבות כספית, וניתן סעד זמני ללא הטלת הוצאות, האוסר על כל פעולה העלולה לשנות את מצבה הנוכחי של הקרקע עד לסיום הערר.