ה"פ 2178-09-09

תקציר

המשיב טען, כי תביעת המבקש לפיצויי הפקעה נדחתה במועד ודינה להידחות מחמת שיהוי. עם זאת, בית המשפט מצא כי מעשיו של המבקש, לרבות עתירה שהוגשה במסגרת תקופת ההתיישנות, הוכיחו תום לב ודחה את טענת המשיב. זאת ועוד, קיבל בית המשפט את עמדת המבקשת, לפיה יש לחשב את תקופת ההתיישנות מיום 19.8.2002, המועד שבו הכיר המשיב בזכותו של המבקש לפיצויים, והפחיתה את התקופה בה היו תלויים ועומדים ההליכים בבית המשפט. כתוצאה מכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה אינה מיושנת. באשר לטענת ניגוד העניינים נגד המומחה שמונה על ידי בית המשפט, צידד בית המשפט במשיב ומצא כי בא כוחו של המבקש היה מודע לעבודתו הקודמת של המומחה עבור בא כוח המשיב והסכים למינויו. בית המשפט הסכים גם עם חוות דעתו של המומחה, לפיה אין לכלול את שטח ה-PPP בפיצויי ההפקעה, שכן החרגתו לא גרמה לירידת ערך יתרת הקרקע. בנוסף, קיבל בית המשפט את הבהרת המומחה, כי השטח שהופקע לכאורה לטובת דרך שימש כעניין קנייני בין שכנים ואינו חייב בפיצויי הפקעה. בית המשפט קבע את שווי השוק של הקרקע כבסיס לפיצויי הפקעה ואימץ את מסקנת המומחה בעניין. לבסוף, הורה בית המשפט למשיבה לשלם למבקש סך של 31,190 ₪ כפיצויי הפקעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.10.98 ועד לביצוע התשלום המלא, וכיסה את מלוא שכר טרחתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט.