ע"ב 899/06

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית לפי סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שימת דגש על דרישת אישור בית המשפט והחריגים לעניינים שכבר נדונו בהסכמים קיבוציים. הוא מתעמק בפרטי המקרה, שסובב סביב אכיפת הזכות לוותק נוסף לעובדי שמירה המוסדרת בהסכם קיבוצי כללי. הפסקה מפרשת את כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, שעניינו לתעדף את תפקידם של ארגוני העובדים בייצוג עובדים, ובפרט במקומות עבודה מאורגנים. מסקנתה היא כי מאחר שתביעות המבקשים קשורות ישירות להסכם הקיבוצי הכללי, על ההסתדרות, ארגון העובדים, להיות הנציג העיקרי. לפיכך, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית, תוך הפניית העובדים להליך הסכסוך הקיבוצי או לתביעות פרטניות נגד ארגון העובדים במידת הצורך. פסק הדין מדגיש את חשיבותם של כללים אחידים בניהול תובענות ייצוגיות ומדגיש כי נסיבותיו של מקרה זה שונות מפסקי דין קודמים בהם אושרו תובענות ייצוגיות. לבסוף, ההחלטה מנומקת כטובת העובדים, והבקשות לתביעות ייצוגיות נדחות, מה שמשאיר את ההסתדרות כנציגה העיקרית לענייני עובדי השמירה.