ת"א 38724-12-09

תקציר

התובעות, אודליה טלמון ואיריס הירשמן, והנתבעת, בת דודתן עמיקם כרמל, הן בעלות משותפת בנכס בתל אביב. כרמל פנה לטלמון והירשמן בבקשה למכור את חלקו בנכס בשל קשיים כלכליים. טלמון והירשמן, שניהלו את הנכס, נענו להצעתו של כרמל לאחר שנדרשו לקבל תשובה מיידית. לתובעים, שהופתעו מההצעה, לא הייתה כל כוונה מוקדמת לרכוש את חלקה של כרמל. הצדדים חתמו על חוזה מכירה במחיר של 1,550,000 ₪, אותו יזמה כרמל, למרות ששווי המניה בפועל היה לכאורה גבוה בהרבה. החוזה לא בוצע באופן מיידי מכיוון שהצדדים נדרשו לאמת חלק מהפרטים, אך ארבעה ימים לאחר מכן שלח עורך דינם של התובעים שני שיקים בנקאיים על מלוא הסכום לעורך דינו של כרמל. אלא שכרמל סירב לקבל את השיקים וביקש לבטל את החוזה, בטענה שטעה בשווי חלקו עקב הטעיה מצד התובעים, או לחילופין טעות הדדית. בית המשפט פסק לטובת התובעים וקבע כי כרמל לא הוכיח את טענותיו בדבר הטעיה או טעות הדדית. השופט ציין כי כרמל לא ביצע בדיקות או הערכות קודמות למרות המלצת עורך דינו ולכן נטל על עצמו את הסיכון שהתמורה אינה משקפת את שווי השוק. לפיכך, כל טעות הייתה קשורה לכדאיות העסקה ולא הצדיקה את ביטול החוזה. זאת ועוד, התובעים לא היו שותפים להטעיה כלשהי, וטענת כרמל כי ידעו מראש על הטעות הנטענת לא הוכחה. עוד ציין השופט כי רשלנותו של כרמל בבדיקת היתכנות העסקה וניסיונו ליהנות ממנה ללא כל הוכחת נזק הכבידו עליו. לפיכך, בית המשפט הורה לכרמל לקיים את החוזה ודחה את תביעתו שכנגד, מבלי שהוטלו עליו הוצאות נוספות, בהתחשב בכך שטענותיו לא היו מבוססות.