ע"פ 2653/12

תקציר

בפסק דין זה מתייחס בית המשפט הן לפיצוי המתלונן והן לעונש המאסר שנגזר על המערער. בית המשפט קובע כי בכל הפחתה או ביטול של פיצויי המתלונן, יש לצרף את המתלונן כצד; מאחר שזה לא קרה, הפיצוי לא נפגע. אשר לעונש המאסר, בית המשפט מוצא את העונש שהוטל עליו כמקל, ודוחה את טענת בא כוח המערער כי הוא חורג מהרף לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורית. בית המשפט מדגיש כי עבירה זו היא אחת מני רבות שביצע המערער. בנוסף, בית המשפט דוחה את הטענה כי אין להטיל עונש מאסר על תנאי על העבירה הראשונה לאחר הטלתה. היא מדגישה כי במקרים כאלה יש מקום לעונש מאסר ולא ניתן פשוט להאריך את תנאי ההשעיה. לפיכך, הערעור נדחה, ובית המשפט מאשר את החלטתו מיום 24.4.2013.